Chap. 7
1
א מֵעִיד קָרוֹב עַל כְּתַב [א] קְרוֹבוֹ. כֵּיצַד. שְׁטָר שֶׁעֵדָיו רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וּמֵתוּ אוֹ שֶׁהָלְכוּ לִמְדִינַת הַיָּם וּבָא בְּנוֹ שֶׁל רְאוּבֵן וְאָמַר זֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָבִי וּבָא בְּנוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן וְאָמַר זֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָבִי הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים שֶׁאֵינָן קְרוֹבִים וְאִם יִצְטָרֵף עִמָּהֶם שְׁלִישִׁי וְהֵעִיד עַל כְּתַב יָדָן שֶׁל שְׁנֵיהֶם הֲרֵי נִתְקַיֵּם הַשְּׁטָר:
2
ב וְאֵלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמָנִים הַגְּדוֹלִים לְהָעִיד בְּגָדְלָם מַה שֶּׁרָאוּ בְּקָטְנָם. נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר כְּשֶׁהוּא גָּדוֹל זֶהוּ כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָבִי זֶהוּ כְּתַב יָדוֹ שֶׁל רַבִּי זֶהוּ כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָחִי שֶׁהָיִיתִי מַכִּיר בִּכְתַב יָדָם כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן. וְהוּא שֶׁיִּצְטָרֵף עִמּוֹ אַחֵר שֶׁמַּכִּיר כְּתַב יָדָן כְּשֶׁהוּא גָּדוֹל:
Kessef Michneh (non traduit)
(א־ב) מעיד אדם על כתב קרובו וכו' ואלו מדברים שנאמנים הגדולים להעיד בגדלם מה שראו בקטנם. פ''ב דכתובות משנה (דף כ''ח) ואלו נאמנים להעיד בגדלן מה שראו בקטנן נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא וזה כתב ידו של רבי וזה כתב ידו של אחי ואמרינן בגמ' והוא שיש גדול עמו כלומר מעיד עמו דכיון דקיום שטרות דרבנן הימנוה רבנן בדרבנן:
3
ג שְׁטָר שֶׁעֵדָיו רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁזֶּה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל רְאוּבֵן וְזֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן נִתְקַיֵּם הַשְּׁטָר. אֲבָל אִם הֵעִיד זֶה עַל כְּתַב יָדוֹ [שֶׁל] רְאוּבֵן וְהַשֵּׁנִי הֵעִיד עַל כְּתַב יָדוֹ [שֶׁל] שִׁמְעוֹן לֹא נִתְקַיֵּם הַשְּׁטָר לְפִי שֶׁצָּרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים עַל כְּתַב [כָּל] יַד אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם. וְאִם יֵשׁ שְׁלִישִׁי מֵעִיד עַל כְּתַב רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן כְּאֶחָד נִתְקַיֵּם:
Kessef Michneh (non traduit)
שטר שעדיו ראובן ושמעון וכו'. כתובות פ''ב (דף י''ט:) ת''ר שנים שהיו חתומים על השטר ומתו ובאו שנים מן השוק ואמרו ידענו שכתב ידם הוא זה אבל אנוסים היו וכו' הרי אלו נאמנים הא אילו לא אמרו אנוסים היו בשנים שאמרו כתב ידם הוא סגי. ומה שכתב אבל אם העיד זה על כתב ידי ראובן וכו'. נלמד מדאמרינן התם (דף כ''א) אמר רב יהודה אמר רב שנים החתומים על השטר ומת אחד מהן צריכין שנים מן השוק להעיד עליו אלמא דלא סגי בחד. ומ''ש רבינו ואם יש שלישי מעיד על כתב ראובן וכו' פשוט הוא דכיון דשנים יכולים להעיד על חתימות ידי שנים הרי יש כאן שנים מעידים על שתי החתימות:
4
ד אָמַר הָרִאשׁוֹן זֶה כְּתַב יָדִי וְהֵעִיד הוּא וְאַחֵר עַל כְּתַב יְדֵי הַשֵּׁנִי לֹא נִתְקַיֵּם לְפִי שֶׁנִּמְצָא שְׁלֹשֶׁת [ב] רִבְעֵי הַמָּמוֹן שֶׁבַּשְּׁטָר תָּלוּי בְּעֵדוּת הָאֶחָד. וְכֵן אִם הֵעִיד אָחִיו אוֹ בְּנוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן עִם אַחֵר עַל כְּתַב יְדֵי הַשֵּׁנִי לֹא נִתְקַיֵּם [ב] שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַמָּמוֹן תָּלוּי בְּעֵדוּת הַקְּרוֹבִים:
Kessef Michneh (non traduit)
אמר הראשון זה כתב ידי וכו'. שם אליבא דרבנן וקי''ל כוותייהו עדים המעידים על חתימת עצמן על מנה שבשטר הם מעידים כלומר שהם כאילו אומרים אנו ראינו המלוה וחתמנו וא''כ כשזה אומר זה כתב ידי יוצא על פיו חצי הממון שאותו המעיד עמו אינו מעלה ואינו מוריד שהרי הוא לבדו נאמן על חתימתו וכשנצטרף עם האחר להעיד על חתימת חבירו חוזר ויוצא רביע הממון על פיו נמצאו שלשת רבעי הממון יוצאין על פי עד אחד ואנן על פי שנים עדים בעינן חצי דבר על פיו של זה וחציו על פיו של זה. ומ''ש וכן אם העיד אחיו או בנו וכו' מעשה בפרק חזקת הבתים (דף נ''ז) ופסק כן רב אשי מהטעם שכתב רבינו:
5
ה שְׁנַיִם שֶׁחֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר וּמֵת אֶחָד מֵהֶן צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים לְהָעִיד עַל כְּתַב יָדוֹ שֶׁל מֵת וְאִם לֹא נִמְצָא אֶלָּא עֵד אֶחָד עִם זֶה הָעֵד הַחַי כּוֹתֵב חֲתִימַת יָדוֹ בִּפְנֵי עֵדִים אֲפִלּוּ עַל הַחֶרֶס וּמַשְׁלִיכוֹ בְּבֵית דִּין עַד שֶׁתֻּחְזַק כְּתַב יָדוֹ בְּבֵית דִּין וְלֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁזֶּה כְּתַב יָדוֹ וְיָעִיד הוּא וְאַחֵר עַל כְּתַב יְדֵי הַמֵּת וְיִתְקַיֵּם כְּתַב יָדוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו:
Kessef Michneh (non traduit)
שנים שחתומים על השטר ומת אחד מהן וכו'. מימרא דרב יהודה אמר רב שכתבתי בסמוך: ומ''ש ואם לא נמצא אלא עד אחד. שם ואי ליכא אלא חד אמר אביי לכתוב חתימת ידיה אחספא ושדי ליה בבי דינא ומקיימי ליה ולא צריך איהו לאסהודי אחתימת ידיה ואזיל איהו והאי ומסהדי אאידך ופירש רבינו לכתוב חתימת ידיה אחספא בפני עדים והדין עמו דאל''כ היאך יכירו שזאת חתימת ידו לשיקיימו השטר ממנו:
6
ו שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר שְׁנַיִם מֵהֶן מַכִּירִין חֲתִימַת יְדֵי עֵדִים וְאֶחָד אֵינוֹ מַכִּיר. עַד שֶׁלֹּא חָתְמוּ מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם. שֶׁהָעֵדִים נַעֲשִׂים דַּיָּנִים בְּדָבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל אַחַר שֶׁחָתְמוּ אֵין מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם [שֶׁהֲרֵי בְּעֵת שֶׁחָתְמוּ לֹא הָיוּ מַכִּירִין אֶלָּא הַשְּׁנַיִם] וְאֵין מְקַיְּמִין אֶלָּא עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּן מַכִּירִין אוֹ יָעִידוּ הָעֵדִים עַל הַכְּתָב בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד:
Kessef Michneh (non traduit)
שלשה שישבו לקיים את השטר וכו'. שם (דף כ''א:) מימרא דרב הונא כלשון רבינו ואע''ג דלקבלת עדות בעינן שלשה ואלו השנים בעת שמעידין אין שם אלא דיין אחד אפילו הכי בדרבנן אפי' בשעה שמעידין נעשים דיינים:
7
ז שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ חֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר וּמֵתוּ וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ כְּתַב יָדָן הוּא זֶה אֲבָל אֲנוּסִים הָיוּ קְטַנִּים הָיוּ פְּסוּלֵי עֵדוּת הָיוּ. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֵדִים אֲחֵרִים שֶׁזֶּה כְּתַב יָדָן אוֹ שֶׁהָיָה כְּתַב יָדָן יוֹצֵא מִשְּׁטָר אַחֵר שֶׁקָּרָא עָלָיו עַרְעָר וְהֻחְזַק בְּבֵית דִּין הֲרֵי זֶה לֹא נִתְקַיֵּם. אֶלָּא מְעִידִין הַשְּׁנַיִם שֶׁבַּשְּׁטָר כְּנֶגֶד הַשְּׁנַיִם שֶׁהֵעִידוּ עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן פְּסוּלִין וְאֵין גּוֹבִין בּוֹ כְּלוּם:
Kessef Michneh (non traduit)
שנים שהיו חתומים על השטר וכו'. ברייתא שם (דף י''ט:) כלשון רבינו. ומ''ש אלא שמעידים השנים שבשטר וכו'. מסקנא דגמ' שם אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מריה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source